limsoup
פתרון הוגן לשביתת המרצים?
היום קיבלתי מייל ובו בקשה לחתום על עצומה שכותרתה "פתרון הוגן לשביתת המרצים -- מתן פטור". עד עכשיו שמעתי בעל־פה בלבד את הרעיון (ודומים לו, כגון הצעה להעניק את הציון הממוצע בקורס על־פני השנים הקודמות), אבל העצומה הרגיזה אותי ממש.
בטוחני שיהיה מי שיחלוק על חלקים מהדברים שאני עומד לומר, גם אם יסכים עם רוח הדברים.
עריכה (15.1): החלטתי לוותר על ניסוי העצומה, כי זו באמת "התפרצות לדלת פתוחה". עם זאת, אני בהחלט עומד מאחורי הדברים.
ראשית אציין שאני בהחלט מבין את מצוקתם של הסטודנטים העובדים, שמצד אחד אינם יכולים להתחייב לעבודה במהלך השביתה, ומצד שני נראה שגם לא יוכלו לעבוד בקיץ. אינני מזלזל, חס וחלילה, בבעיה הכלכלית שתיווצר עקב שינוי תאריכי השנה האקדמית לאחר תום השביתה -- ואינני יכול; הרי גם אני אפגע מכך. ולמרות זאת, חשוב לי להשמיע את דעתי (שאיננה דעת יחיד):
פתרון של מתן פטור או ציון עובר איננו יכול להיקרא "פתרון הוגן".
קשה לי לראות איך פתרון זה, שמציע להמשיך הלאה בהתעלם מקיום השביתה, יכול להיחשב כפתרון שמאפשר "פגיעה מינימלית" בנו. מצד אחד, ברור שקבלת פטור בקורסים תוריד מרמת התואר, מה שיחזור ויפגע בנו בעתיד בקבלה לתארים מתקדמים ולמקומות עבודה. מצד שני, יש לחשוב על משמעותו של הפטור: האם לא ניאלץ, במוקדם או במאוחר, ללמוד את החומר שהפסדנו -- ובכוחות עצמנו, או על־ידי דחיסת־חומר על־אנושית?
הצדקת שביתת המרצים איננה רלוונטית לענייננו, ואינני רוצה להיכנס אליה. מה שברור הוא שהדרך בה נקטו המרצים מביאה, במצב העניינים הנוכחי, לפגיעה ישירה וקשה בסטודנטים, ורק בהם. הענקת פטור תאפשר למרצים להתחמק מהשלמת החומר בצורה מסודרת, דבר שמשמעותו בפועל היא שהיחידים שישלמו את נזקי השביתה הם אנחנו, ולא המרצים ששובתים: והרי בכל שביתה, הצד השובת יודע שבסופו של דבר הוא עלול להיפגע מעצם ההשבתה.
לפיכך, בהחלט נכונה האמירה שלמרצים יש אינטרס שנקבל פטור, אבל האם יש לנו, כסטודנטים, אינטרס לדחוף לפתרון כזה?
מעבר לכך, העובדה שגם בשנה שעברה לא היתה חופשת קיץ איננה רלוונטית לדיון, על־אף שהיא תורמת להכבדת הנטל הכלכלי על סטודנטים. הפתרון לשביתה הנוכחית איננו צריך להיות תלוי בשביתה הקודמת (זו של השנה שעברה), ובמיוחד כאשר מדובר בשביתה על רקע שונה בתכלית ("חרם צרכנים" לעומת סכסוך עבודה). כלקוחות האוניברסיטאות, עלינו לדרוש תמורה לכספנו, ולא פטורים שמשמעותם ויתור על זכותנו לקבלהּ.
הפתרון הטוב ביותר שיאפשר פגיעה מינימלית בציבור הסטודנטים הוא קיום הסמסטרים במלואם, גם על חשבון הקיץ וגם על חשבון נסיעותיהם של המרצים. ברור שהסיכויים לכך שכל אחד מהדברים הללו יקרה אפסיים, אבל זה לא סותר את עצם היותו פתרון הפטורים הפתרון שבעת ובעונה אחת הוא הקל ביותר והגרוע ביותר.
נקודה נוספת למחשבה: סטודנטים, שימו לב! הדבר הראשון שמדגישה העצומה עליה מעל 2,600 מכם חתמו הוא חופשת הקיץ. המשפט הראשון איננו "הסמסטר מתקרב בצעדי ענק לסופו מבלי שעשרות אלפי הסטודנטים באוניברסיטאות למדו אף חלק קטן מהחומר". נכתב "לעשרות אלפי ... הסטודנטים ... לא הולכת להיות חופשת קיץ".
האם עלינו להעדיף את קיום החופשה השנתית כסדרה על פני השלמת שנת הלימודים?