limsoup
תורת הנורות
יום אחד, ביושבי באולם כימיה 7, תהיתי: כמה אנשי מב"ת דרושים כדי להחליף נורה שרופה בו?
עכשיו, שאלה זו אולי תיראה לכם תמוהה במידת־מה, אך מן הראוי לציין שבעיות החלפת נורה מהוות מקרה פרטי מובהק של בעיות פשוטות־למראה שלמעשה אינן כך.
לטובת מי מכם שטרם נזדמן לכימיה 7, אפתח ואציין שהאולם -- גובהו כ־10 מטרים בהערכה גסה, ונורות פלורוסצענט קבועות לאורך ולרוחב היקף תקרתו.
כימיה 7
אם כן, החלפת הנורות אכן איננה פעולה טריוויאלית בעוד שחשיבותה בלתי־ניתנת לערעור, שהרי בלי אור אין אינפי, ובלי אינפי אין תורה (לא תורת החבורות ולא תורת המידה), ובלי תורה אין קמח, ובלי קמח אין לחם. (ואם אין לחם, נאכל עוגות, שזה דווקא אחלה, כשחושבים על זה.)
ובכן, לימסופ שואף לא להשאירכם וחצי תאוותכם בידיכם, ולצורך כך מוצעות בזאת שתי דרכים בהן אפשר שמוחלפות הנורות באולם הלז.
הדרך הראשונה עושה שימוש בחיפוי קירות האולם, שמורכב מלוחות עץ בגבהים משתנים; בעת הצורך, מקפלים את הלוחות והם משמשים כמעין מדרגות עליהן יכולים עובדי מב"ת לטפס מעלה־מעלה:
 |
 |
|
The method of shelves in bulb integration
| |
הדרך השנייה מאתגרת הרבה יותר, וכבונוס פותרת גם את שאלת שימושם של השקעים העגולים שבמרכז התקרה. משלשלים מהם חבל באורך הדרוש, עליו יכולים עובדי מב"ת לטפס ולהתנדנד, וכך, בלופתם בידם האחת את החבל ובידם האחרת את הנורה, הם מנצלים את שעת הכושר בה הם קרובים ביותר לבית הנורה (שם גם מתאפסת מהירותם לרגע) להרכבה זריזה של הנורה החדשה:
עובד בפעולתו (למצולם אין קשר לכתבה)
תודו שזה יותר מעניין מסולמות.